האם פרשת הכ"ג פוענחה בשנת 1945 והוסתרה מהציבור?

 

אני בנו של כתריאל יפה, קברניט סירת הכ"ג. 

פוסט זה נכתב במלאת 82 שנים לצאתה של פעולת כ"ג יורדי הסירה לדרכה, ב-18 במאי 1941. בפוסט אוסיף פיסת מידע נוספת שלא פורסמה עד כה, השופכת אור מוזר ומפתיע על הפרשה.

לפני כשנה הגעתי להשערה לגבי פיענוח פרשת הכ"ג. טענתי, על בסיס עדויות נסיבתיות, שסירת הכ"ג טובעה על ידי צוללת צרפתית שהשתתפה בתמרון של הצי הצרפתי מול טריפולי בלילה שבין ה-18 ל-19 במאי 1941, ואנשיה נספו מירי מקלעים של הצוללת ומפיצוץ שאירע בעקבותיו. הצגתי את השערתי בפוסט בבלוג שלי משנת 2022 והוספתי פסקה בערך "כ"ג יורדי הסירה" בויקיפדיה. המידע בויקיפדיה הוצג כ-"השערת דן יפה" מאחר שהמסקנה שלי מבוססת על עדות נסיבתית ולא על עדות ישירה.

בעת שחזרתי וקראתי את דו"ח משרד הביטחון על הפרשה, עליתי לאחרונה בצורה מקרית על פסקה המכילה פיסת מידע מפתיעה. הפסקה הבאה והערת השוליים מתחתיה נמצאות בפרק על נושא מערכת הקשר ששימשה את פעולת הכ"ג.

 

 

המסמך המוזכר בהערת השוליים (***) נקרא "מאמץ המלחמה הסודי של הישוב". שני עמודים מהמסמך הזה נמצאים בחלק הנספחים של דו"ח משרד הביטחון.

 

 

מסתבר אם כך שעוד בשנת 1945, עם סיום מלחמת העולם השנייה, הידיעה על טיבוע "ארי הים" נכתבה כעובדה ולא כהשערה. הדבר הזה מפתיע ביותר משום שבמשך כל עשרות השנים עד שהעליתי בשנת 2022 את השערתי בדבר פענוח תעלומת הכ"ג לא הועלתה מעולם השערה על טיבוע "ארי ים" על ידי הצי הצרפתי. הכותב, גדעון רופר (רפאל), היה בשנת 1945 איש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ולאחר הקמת המדינה מילא תפקידים בכירים במשרד החוץ כולל מנכ"ל המשרד.

בבדיקה שביצעתי התברר שמסמך גדעון רופר היה בתוך תיק בארכיון הציוני שמספרו 8245809. הארכיון שינה את שיטת המיון וככל הנראה התיק פורק ותכולתו פוזרה לתיקים שונים. על פי בדיקה שלי בעזרת אנשי הארכיון הציוני המסמך עצמו לא נמצא עכשיו בארכיון.

אין שום סימוכין על סמך איזה מידע התבססה הפסקה הקצרה הזאת, אבל הניסוח שלה לא מותיר ספק שהיא התבססה על מידע מוצק. יש אפשרות שמידע זה נשאב מאנשי הצי הצרפתי של משטר וישי לאחר כניעת גנרל Dentz ב-12.7.1941 ונשארו בלבנון. על סמך ערך בויקיפדיה עברו 8912 אנשי צי צרפתי של משטר וישי לצד של צרפת החופשית לאחר הכניעה ויש אפשרות שמישהו מהם מסר מידע מוצק על נסיבות טיבוע "ארי הים".

הפסקה כוללת מידע שגוי כאילו פעולת הכ"ג הייתה תחת פיקוד קצין בריטי. מידע זה נמסר גם למשפחות הכ"ג במכתב של משה שרתוק אליהן ב- 26.11.1942 והוא תוקן רק ב- 17.5.1946 במאמרים בעיתונות בהם התבשר הציבור לראשונה על הפעולה. התייחסות נרחבת לשאלת הפיקוד על פעולת הכ"ג נמצאת בפרק "מי היה מפקד הפעולה?" בעמודים 164–169 בספרו של מרדכי נאור "הכ"ג – שליחות עלומה" ובה גם מובהר שצבי ספקטור היה מפקד הפעולה ואנתוני פאלמר הוצב כמשקיף מטעם ה SOE.

העובדה שידיעה על טיבוע סירת הכ"ג על ידי כלי שיט צרפתי הייתה ברשותו של מעגל יודעי סוד כבר בשנת 1945 נותנת משמעות עמוקה יותר לקשר ההסתרה שאני טוען שהתקיים וכתבתי עליו בפוסט בשנת 2021. לא רק שהנהגת הישוב הסתירה מהמשפחות ומהציבור את פרטי פעולת הכ"ג אלא היא גם הסתירה את ההסבר להיעלמם. סביר להניח שהמידע הזה הגיע למעגל נרחב של שותפי סוד. זה מעלה תמיהות לגבי מהימנות החקירות שבוצעו והמאמרים שפורסמו בנושא פרשת הכ"ג במשך עשרות שנים.

השלכות הסתרת פרטי פעולת הכ"ג מהמשפחות והציבור

להחלטת הנהגת הישוב על צמצום המידע על פעולת הכ"ג הייתה השפעה ארוכת שנים. הפעולה נותרה בתודעת הציבור לא כפעולה צבאית נועזת שנכשלה מסיבה לא ידועה אלא כפרשה לוטה בערפל של העלמות אנשים שכל המאמצים לדעת את גורלם נכשלו.

למעשה אין בזיכרון הלאומי שום זכר לפעולת הכ"ג. למרות שהיא הייתה פעולת הקומנדו הימי הראשונה של הצבא שבדרך אין לה זכר בצה"ל בכלל ובחיל הים בפרט. כמו כן אין לה כמעט זכר במוזיאונים של מערכת הביטחון האמונים על שמירת המורשת הקרבית של צה"ל והמחתרות.

ההחלטה של הנהגת הישוב על הסתרת פרטי הפעולה הייתה אפקטיבית ביותר. ואכן עד שנת 2012 פעולת הכ"ג נשארה מוסתרת בעיקרה מהציבור וממשפחות הכ"ג והרוב המוחלט של המידע שהתפרסם בציבור הורכב מספקולציות ושמועות לא מבוססות.

ראוי לציין שבמשך כל השנים מאז יצאה פעולת הכ"ג לדרכה לא בוצע כמעט שום מחקר אקדמי על פרשת הכ"ג. דבר זה הוא תמוה ביותר. המקורות היו בארכיונים והיסטוריון ראוי לשמו היה יכול לגלות את מה שידוע היום כבר לפני הרבה שנים. יוצאת מן הכלל היא עבודת המסטר של ד"ר אלדד חרובי שנכתבה על מדיניות השיתוף עם הבריטים והוגשה לאוניברסיטת חיפה בשנת 1992 ובה כלול פרק אחד על פעולת הכ"ג. המידע בעבודה זאת מוגבל ביותר לעומת מה שידוע היום.

כמו כן ראוי לציין שמעולם לא התקיים דיון פתוח בפרשה שבו היה אפשר לדון בפרשה כולה בהשתתפות אנשים המכירים את הנושא, החל מהסיבות לביצוע הפעולה, עבור בהכנות לביצוע הפעולה, וכלה בפענוח תעלומת העלמות משתתפיה.

ככל הנראה תמיהות אלו ימשיכו ללוות את הפרשה אפופת הסודות הזאת.

 

 לקריאה נוספת

ספרו של מרדכי נאור "הכ"ג – שליחות עלומה" שיצא לאור בינואר 2019 בהוצאת יהודה דקל.

פוסטים קודמים בבלוג שלי בשנים 2021 ו - 2022

הערך "כ"ג יורדי הסירה" בויקיפדיה

הרצאה שנתתי על הנושא בתחילת 2021

 

 

 

פענוח תעלומת פרשת הכ"ג

התמליל הזה פורסם כפוסט בפייסבוק בתאריך 26.5.2022 לאחר הרצאה על פרשת הכ"ג במכון שמיר בקצרין שבו הובא לראשונה הגילוי החדש המפורט בו.

 פוסט זה מיועד לפרומיל מאוכלוסיית ישראל שהשם "כ"ג יורדי הסירה " אומר לו משהו מעבר לשם של רחוב.

לפני כשנה פרסמתי את הפוסט הבא בפייס במסגרת מאמצי (שלצערי הרב לא צלחו) להעלות לתודעת הציבור את פעולת כ"ג יורדי הסירה לרגל מלאת 80 שנה לפעולה.

בפוסט הזה כתבתי שככל הנראה תעלומת היעלמם של כ"ג לוחמי ההגנה והקצין הבריטי שנלווה אליהם לא תיפתר לעולם. מתברר שטעיתי וממש בימים אלה פתרון התעלומה נחשף לציבור.

לאחרונה הכנתי הרצאה על פרשת הכ"ג במסגרת העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית והפורום האקטואלי הגלילי לפי הזמנתו של אורי גנני. תוך כדי ההכנה של ההרצאה עליתי על פיסת מידע משמעותי ביותר שנשמטה ממני בתשע השנים האחרונות.

קצת רקע:

בשנת 2012 נשלח למשפחות הכ"ג תקציר של דו"ח משרד הביטחון על מחקר שבוצע במשרד הביטחון בשנים 2000-2007 על ידי החוקרים ד"ר משה עמי-עוז ונרי אראלי.

בשנת 2013 הופקד דו"ח משרד הביטחון בארכיון צה"ל. הדו"ח היה מוכן כבר בשנת 2007 והוא למעשה טיוטה לא ערוכה הכוללת מאות עמודים, קשה מאד לקריאה, ובגלל קשיי השימוש בארכיון צה"ל נגישה באופן מעשי לחוקרים בלבד.

בתקציר ובדו"ח נכתב שהייתה פקודה כללית לכוחות הצי הצרפתי לפגוע בכל כלי שיט אנגלי שיחדור למים של לבנון.

בתקציר הדו"ח נאמר שבסביבת התאריך 18 במאי יצא כוח ימי שכלל כמה צוללות וכמה ספינות שטח מכיוון ביירות לעבר טריפולי על מנת לערוך תרגיל ימי.  כמו כן נאמר בו שחוקרי משרד הביטחון מצאו בארכיון הצי בצרפת רצף של דיווחים של כלי השיט הצרפתיים שהיו פעילים בחופי לבנון באותה תקופה ולא מצאו שום אזכור של היתקלות עם "ארי הים", סירת הכ"ג. על סמך זה הצהירו החוקרים שהצרפתים לא היו קשורים להעלמות "ארי הים", אינם יודעים עליה דבר, ומבחינתם אבדן הסירה ואנשיה הוא "לא אירוע".

פיסת המידע שמצאתי לאחרונה היא פסקה קצרה הלקוחה מתוך הדו"ח המלא של משרד הביטחון ורצופה בזה

 

   ארבע הצוללות המוזכרות הן צוללות צרפתיות שהיו בסביבת "ארי הים" בזמן שיוטה לעבר טריפולי במסגרת התרגיל הימי.

התברר לי בחיפוש ברשת שכלי השיט Adour המוזכר בפסקה הזאת היה מכלית ולא צוללת ולכן לאי הימצאות יומן המבצעים שלה בארכיון הצי אין השלכה לאבדן "ארי הים".

מה שעולה מהדו"ח המלא הוא שהכוח הימי הצרפתי יצא ב – 18 במאי בבוקר מאזור ביירות לאזור טריפולי וכלל 3 צוללות בוודאות ועוד כמה אוניות שטח. זה בדיוק הזמן שבו "ארי הים" היתה בשיוט בדרכה לטריפולי.

העובדה המשמעותית שלא נמצאו בארכיון הצי הצרפתי יומני המבצעים של שני כלי שיט לא הוכנסה משום מה לתקציר הדו"ח אשר נמסר למשפחות. כמו כן עובדה זאת לא מתיישבת עם הצהרת חוקרי משרד הביטחון שהיה רצף של דיווחים של כלי שיט צרפתים בתקופה המדוברת.

העובדה ששני יומני מבצעים של כלי שיט היו חסרים בארכיון הצי הצרפתי היא המפתח לפיענוח פרשת הכ"ג. המשפט האומר שאפשר היה לדעת על פעילות הצוללת Souffleur  מתוך יומני המבצעים של הצוללות האחרות ניתן ללא הוכחה כלשהי והוא בלתי סביר בעליל.

כיוון ש Adour היא מכלית אפשר להתרכז בצוללת Souffleur  שיומן המבצעים שלה לא נמצא בארכיון הצי הצרפתי.

הנתונים של Souffleur מצביעים על כך שלצוללת הזאת היו שני מקלעים 8 מ"מ.

להלן עוד כמה עובדות.

עובדה משמעותית המובאת בדו"ח משרד הביטחון ובתקציר היא שחלק מהגופות שנפלטו לחופי טריפולי היו פגועות ירי. דבר זה מעיד על תקרית ירי של "ארי הים".

עוד נתון חשוב הוא טיבו של חומר הנפץ שהיה על "ארי הים".

בדו"ח משרד הביטחון כתוב שסוג חומר הנפץ שנשאה "ארי הים" לא היה ידוע. אולם יש עדות על כך שחומר הנפץ על הסירה היה מסוג טן שהוא רגיש למכות ושפשופים. יש על כך עדות של אליהו סחרוב שהוא האיש אשר הביא את חומרי הנפץ לתחנת הכוח בחיפה ערב הפעולה.

בריאיון של אליהו סחרוב עם מודי שניר משנת 2013 בו הוא אומר שחומר הנפץ היה טן.

המסקנה מתוך העובדות הידועות לנו היא שהתרחיש הבא מתיישב עם כולן ולכן יש לו היתכנות ברורה:

"ארי הים" יצאה לדרכה באיגוף רחב מחיפה לכיוון טריפולי ב 18 במאי בבוקר במגמה להגיע לחוף בית הזיקוק מכוון מערב בשעות הערב המאוחרות. באותו יום בבוקר יצא כוח ימי צרפתי שכלל 3 צוללות ועוד כמה ספינות שטח מביירות צפונה כדי לקיים תרגיל ימי מול חופי טריפולי. הצוללת Souffleur   פגשה את "ארי הים" בדרכה לטריפולי וירתה עליה כיוון שהיא נראתה לה כלי שיט חשוד. חלק מהכדורים פגעו בלוחמים וחלק פגעו בחומר הנפץ טן (הרגיש למכות ושפשופים) שהיה בסירה וגרם לפיצוץ הסירה. אנשי הסירה נהרגו במקום מהירי והפיצוץ. חלק מהגופות נסחף לחופי טריפולי והגיע אליהם בתחילת יוני. החלק האחר אבד בים.

אין מסמך צרפתי המאשר את התרחיש הזה כיוון שהצוללת Souffleur   טובעה על ידי צוללת בריטית ב – 25.6.1941 מול חופי ביירות ויומן המבצעים שלה אבד עמה. מצד שני אין שום תרחיש אלטרנטיבי לתרחיש הנ"ל המתיישב עם העובדות הידועות ולכן המסקנה היא שככל הנראה זה התרחיש שקרה בפועל.