עיון בשני מכתבים

 

בשנת 1948 יצא בהוצאת הספרים של הסוכנות היהודית הספר "מגן בסתר" בעריכת זרבבל גלעד. הספר עוסק בפעולות המחתרת הארץ – ישראלית במלחמת העולם השנייה וכולל פעולות סודיות שנעשו במהלך המלחמה, כולל פעולות הצנחנים באירופה.

 

הספר מכיל פרק המוקדש לפעולת כ"ג יורדי הסירה ובו כלולים מסמכים שונים הקשורים לפרשה. הפרק הזה היה המקור הרשמי היחיד לפרשת הכ"ג עד שנת 2012 בה פורסם תקציר דו"ח פרשת הכ"ג  על ידי משרד הביטחון. בין השאר מובאים בפרק זה שני מכתבים העוסקים בקשרים בין הנהגת הישוב היהודי לבין ארגון המודיעין הבריטי SOE שמטעמו יצאה לדרכה פעולת הכ"ג.

קריאה מדוקדקת במכתבים האלה ובדיקות נוספות העלו שהתמונה המצטיירת לקורא מהמכתבים האלה היא מוטעית ואינה מבוססת על עובדות.

בפוסט זה אחשוף את ההטעיות שבוצעו בהצגת מכתבים אלה והסיבה המשוערת לביצוען.

 

שני המכתבים בגרסה עברית

בפרק על פרשת הכ"ג  בספר "מגן בסתר" נמצא המסמך הבא ("מכתב למפקדה") המוצג כמכתב של משה שרתוק ללורד ג. מתאריך 9.9.1941 שלפי הכתוב בספר היה "מפקד המחלקה אשר בשליחותה יצאה הסירה".

המכתב הזה צוטט בכמה פרסומים הקשורים לפרשת הכ"ג.

למכתב הזה צמודה תשובתו של ס.ג למשה שרתוק מתאריך 19.10.1942 ("מכתב המפקדה") ובו הודעה על העלמות הכ"ג. גם מכתב זה צוטט בכמה פרסומים סביב פרשת הכ"ג.

ראוי לשים לב שלמרות שהספר "מגן בסתר" פורסם ב 1948 כאשר פרשת הכ"ג לא הייתה סודית השם של הנמען במכתב הראשון והשם של השולח במכתב השני ניתנו בראשי תיבות. זאת הסיבה שהרבה שנים לא ידעתי מי הוא אותו ג המוזכר במכתבים האלה. מאז שהתחלתי להעמיק בפרשת הכ"ג התגלו לי יותר ויותר דברים על שני המכתבים האלה ולהלן תיאור של מה שמצאתי.

 

תמיהות לגבי המכתב הראשון

אתרכז תחילה במכתב אל לורד ג.

בשנת 2016 התברר לי שהנמען של המכתב היה לורד גלנקונר שלפי הכתוב היה ראש שלוחת SOE בקהיר. נראה על פניו שכוונת המכתב הייתה לקבל ממנו נוסח של מכתב שבו יהיה אישור על כך שפעולת הכ"ג הייתה מטעם הבריטים ובעקבותיו הסוכנות תשלח מכתב  למשפחות הכ"ג על העדר בניהן.

אולם בדיקה מעמיקה של העובדות מעלה כמה קשיים בהסבר זה.

ראשית, בספטמבר 1941 מי שעמד בראש שלוחת SOE בקהיר לא היה Christopher Glenconner  אלא Terence Maxwell  אשר החליף את George Pollock כראש שלוחת SOE בקהיר באמצע אוגוסט 1941.

שנית, קריאה ביקורתית במכתב מעלה תמיהות לגבי זהות הנמען. למשל המשפט "ביקשנו מהשלטונות הבריטים לטפל בדבר, אך גם הם העלו חרס" מצביע על כך שהנמען אינו בריטי.

 

המכתב הראשון בנוסח האנגלי

בביקור בארכיון הציוני בשנת 2017 עליתי על הנוסח האנגלי של המכתב הזה )תיק (S25\6031  והוא מוצג כאן:

 

 

 

 

 

התאריך על המסמך הוא 9.9.1941. אין שם של נמען המכתב ואין שם של שולח המכתב. בעצם הנוסח האנגלי אינו מכתב אלא משהו אחר שטיבו לא ברור.

 

התרת התמיהות

 נשאלת השאלה מה טיבו של "המכתב" הזה, מי כתב אותו ולמי הוא נשלח?

על סמך היכרות עם הנפשות הפועלות הניחוש המתבקש הוא שהמסמך הזה נכתב על ידי משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, שעמד במרכז המגעים עם הבריטים בנושא השיתוף, אולם יש סיבה לפקפק בכך. בנוסח העברי נמצא המשפט "בפגישה בין מ.ש. וראש הארגון של ידידינו בקהיר". אין זה הגיוני שמשה שרתוק יתייחס לעצמו במכתב בגוף שלישי.

על סמך קריאה ביקורתית של המסמך נראה שהוא לא נכתב לראש שלוחת SOE בקהיר. "הידידים" המוזכרים בו בגוף שלישי היה הכינוי של אנשינו לאנשי שלוחת SOE בקהיר ולכן זה לא מתקבל על הדעת שהמכתב מופנה אליהם.

קריאה מדוקדקת בנוסח האנגלי מגלה בסוף המסמך קטע שלא תורגם לעברית כדלקמן.

Since then, however, this man went to England and a new chief took over.    The latter does not agree to sending that official communication to us.

הכוונה באיש המדובר הוא ראש  שלוחת SOE בקהיר שהיה אמור לתת אישור של הבריטים על קיום הפעולה  מטעמם כדי שהסוכנות תוכל להודיע על כך למשפחות הכ"ג. לפי הכתוב במכתב משה שרתוק נפגש עם ג'ורג' פולוק וקיבל את הסכמתו בנושא זה (ככל הנראה בתחילת אוגוסט 1941), אך מקסוול (Maxwell) שהחליף את פולוק באמצע אוגוסט 1941 סירב להוציא אישור זה.

מהמשפט שהושמט בתרגום ברור בוודאות שהמכתב לא נכתב לראש שלוחת SOE בקהיר וגם ברור שלא לשום גורם בריטי אחר.

מה אם כן טיבו של מסמך זה, למה הוא נכתב באנגלית ולמי הוא  נשלח?

 

ההשערה שלי

ההשערה שלי היא שהמסמך הוא נוסח של מכתב מטעם אחד האנשים המעורבים בנושא הכ"ג לאדם בכיר בהנהגת הישוב שלא היה בסוד העניינים.

מי זה יכול להיות?

המנהיג הבכיר של הנהגת הישוב באותה תקופה היה דוד בן גוריון, יושב ראש הנהלת הסוכנות. בשנת 1941 שהה בן גוריון תקופות ארוכות באנגליה ומי שמילא את מקומו בזמנים אלה היה משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות. פעולת הכ"ג יצאה לדרכה  במאי 1941 ללא מעורבות של בן גוריון. בסוף יוני 1941 יצא בן גוריון לאנגליה ובספטמבר 1941 עדיין שהה בה. לאחר כשלון הפעולה וקבלת מידע על נסיבותיו בעקבות דו"ח יוסף פיין באוגוסט 1941 התעורר צורך לעדכן את בן גוריון במה שמתרחש.

שאול מאירוב (אביגור) היה אחד מהאנשים הקרובים ביותר לבן גוריון והיה בסוד העניינים בפרשת הכ"ג כחבר בוועדה המייעצת לשירותי שעת חירום שעסקה בשיתוף עם הבריטים ולכן נראה לי טבעי שהוא נבחר להעביר לבן גוריון את המידע.

על סמך דברים אלו אני משער שהמסמך הוא נוסח מכתב משאול מאירוב לבן גוריון.

למה המכתב כתוב באנגלית?

התקשורת הבינלאומית הייתה מוגבלת בתקופת המלחמה. סביר להניח שהתקשורת הוגבלה למברקים וכן שהעברת מברקים בעברית הייתה מסובכת. המסקנה שלי מהדברים האלה היא ש"המסמך" הוא נוסח מברק שנשלח משאול מאירוב לבן גוריון.

מכאן עולה ש"המכתב" של משה שרתוק לגלנקורן לא היה ולא נברא וכל כולו המצאה שאין לה בסיס במציאות. לא ידועה הסיבה להטעיה הזאת בספר "מגן בסתר". קשה להאמין שזרבבל גלעד, עורך "מגן בסתר", הוא האחראי לכך. קרוב לוודאי שהנהגת הישוב היא האחראית להטעיה הזאת במסגרת ההעלמה של פרטי פעולת הכ"ג כפי שתוארה בפוסט קודם שלי. במסגרת הזאת הומצא סיפור של מכתב ותשובה בעקבותיו כך שזה ייראה הגיוני. העובדה היא שהטעיה זאת החזיקה מעמד למעלה משבעים שנה בלי שאף אחד ישים לב אליה.

 

המכתב השני

 כפי שכתוב בנוסח האנגלי של מברק שאול מאירוב, Terence Maxwell, המחליף של George Pollock בראשות שלוחת SOE בקהיר לא נענה לבקשת שרתוק לקבל ממנו מכתב המאשר שהפעולה נעשתה מטעם האנגלים. למעשה אין זכר לקולונל מקסוול, אשר שימש כראש שלוחת SOE בקהיר במשך שנה שלמה, כל זכר בתיעוד העברי של פרשת הכ"ג. האמת היא שהמידע לגביו מוגבל ביותר ושירותו כראש שלוחת SOE בקהיר במשך שנה שלמה לא השאיר כמעט שום רישום.

רק כעבור שנה, כאשר מקסוול הוחלף על ידי  גלנקורן כראש שלוחת SOE בקהיר באוגוסט 1942, נפתחה הדרך להסדרת נושא ההודעה למשפחות והתקבל המכתב המבוקש.

להלן המכתב של הלורד גלנקורן כפי שנמצא בארכיון הציוני

הערה למכתב השני

כאשר משווים בין הנוסח האנגלי לבין הנוסח העברי המופיע בספר "מגן בסתר" מבחינים שבעוד בנוסח האנגלי נאמר שארי הים יצאה בפיקודו של אנתוני פאלמר בנוסח העברי "עובדה" זאת לא מוזכרת. נושא הפיקוד על הפעולה נידון בהרחבה בספרו של מרדכי נאור "הכ"ג – שליחות עלומה" וניתן בו הסבר מקיף לקיומה של גרסה לפיה פאלמר היה מפקד הפעולה. העובדות מלמדות בצורה חד משמעית שצבי ספקטור היה מפקד הפעולה ואנתוני פאלמר היה משקיף מטעם ה SOE. היו להנהגת הישוב סיבות להבליט את חלקו של פאלמר בפעולה כדי לקשור אלינו את הבריטים במסגרת השיתוף. לבריטים היה נוח מסיבותיהם להציג את פאלמר כמפקד. התוצאה הייתה גרסה שקרית שהחזיקה מעמד עד 17 במאי 1946 בו נחשפה פרשת הכ"ג לציבור ובה הוצג פאלמר כמשקיף.

על סמך הבדלי הנוסחים האלה כתב יהודה בן צור ז"ל (עם תוספת מאוחרת של בנו צבי בן צור) באתר ההעפלה והרכש מאמר ובו הוא מייחס להגנה מניעים פסולים כדי להצניע את חלקו של פאלמר בפעולה. יהודה בן צור, איש הפלי"ם, היה אדם רב זכויות ובין השאר עזר לי רבות מול משרד הביטחון בהוצאת תקציר דו"ח הכ"ג. ההשערה שלי היא שהוא הולך שולל על ידי נרי אראלי הדוחף במשך שנים את הגרסה השקרית כאילו אנתוני פאלמר היה מפקד הפעולה.

עדות לכך היא הקטע הבא מתוך המאמר הנ"ל שנכתב על ידי צבי בן צור.

(יש לציין בהקשר זה שנרי אראלי קבע – על סמך חומר ארכיוני בריטי שנחשף במהלך המחקר בן 7 השנים שבוצע לצורך כתיבת הדו"ח מטעם משה"ב– כי ללא ספק מפקד הפעולה היה סר מייג'ור אנתוני פאלמר ואחרת הפעולה לא הייתה מקבלת את אישור ארגון הביון הבריטי, הגוף ששלח את 'ארי הים' למשימה).

נרי אראלי לא הביא מעולם מסמכים התומכים בגרסתו כיוון שמסמכים כאלה לא קיימים.  תקציר הדו"ח של משרד הביטחון המבוסס על המחקר שהוא מצטט קובע במפורש שצבי ספקטור היה מפקד הפעולה ואנתוני פאלמר שימש בה כמשקיף. לא ידועים המניעים של נרי אראלי לתמיכה בגרסה השקרית הזאת, אבל דבריו בנושא זה עומדים בסתירה מוחלטת לעובדות.

יש הערה מעניינת בכתב יד על המכתב הזה "להחזיר לג. רופר". מתברר שגדעון רופר  (רפאל) שכתב ב  1945  מסמך הכולל בתוכו ידיעה שארי הים טובעה על ידי כלי שיט צרפתי היה בסוד פרשת הכ"ג כבר באוקטובר 1942.

 

מידע בנושא מפקדי SOE בקהיר

במסגרת הדברים שפורסמו בעברית על פרשת הכ"ג ידוע מקומו של ג'ורג' פולוק (George Pollock) כמפקד שלוחת SOE בקהיר לפני ובזמן פעולת הכ"ג. לורד ג המסתורי הוזכר רק בספר מגן בסתר ולא נידון כלל בפרסומים אודות הפרשה.

בשנת 2017, במסגרת איסוף חומר לטובת כתיבת ספר על פרשת הכ"ג, התבררו לי פרטים על לורד ג ועל עוד  מפקד של שלוחת SOE בקהיר בזמן הרלבנטי לפרשה.

המידע על שני המפקדים האלה היה קשה להשגה עבורי בהעדר גישה לארכיון הבריטי. מסיבה לא ידועה לא נמצא שום מידע על השלוחה הקהירית של SOE בקהיר בערך SOE בויקיפדיה, משהו מסתורי בני עצמו.

חיפוש ברשת העלה מספר קטן של מקורות. להלן מה שידוע לי עם הפניות מייצגות למקורות שהגעתי אליהם.

קולונל ג'ורג' פולוק )(George Pollock החל בתפקידו ביולי 1940 הוחלף באמצע אוגוסט 1941 כמפקד שלוחת SOE בקהיר בעקבות כשלון פעולת הכ"ג. במשך שנה מילא את מקומו קולונל טרנס מקסוול )Terence Maxwell( אשר שימש בתפקידו עד אוגוסט 1942 והוחלף על ידי לורד כריסטופר גלנקונר Christopher Glenconner)(.

החוסר הזה במידע אופייני ביותר לפרשת הכ"ג שבה רב הנסתר על הגלוי, וזאת בלשון המעטה.

 

סיכום

במשך הרבה עשרות שנים היה הפרק על פרשת הכ"ג בספר מגן בסתר המקור האמין ביותר של פרשת הכ"ג בהיותו המסמך הרשמי היחיד בפרשה.

"המכתב" של משה שרתוק ללורד ג. שימש פרסומים שונים במשך עשרות שנים.

התברר באיחור רב מאד שהמכתב לא נכתב על ידי שרתוק ללורד גלנקורן או למקסוול שקדם לו בתפקידו כראש שלוחת SOE בקהיר והוא בכלל לא נכתב לגורם אנגלי כלשהו.

ככל הנראה "המכתב" היה נוסח מברק שנשלח עלי ידי שאול מאירוב (אביגור) לדוד בן גוריון ששהה באנגליה באותה תקופה כדי לעדכנו במה שקורה בפרשת הכ"ג.