האם פרשת הכ"ג פוענחה בשנת 1945 והוסתרה מהציבור?
אני בנו של כתריאל יפה, קברניט סירת הכ"ג.
פוסט זה נכתב במלאת 82 שנים לצאתה של פעולת כ"ג יורדי הסירה לדרכה, ב-18 במאי 1941. בפוסט אוסיף פיסת מידע נוספת שלא פורסמה עד כה, השופכת אור מוזר ומפתיע על הפרשה.
לפני כשנה הגעתי להשערה לגבי פיענוח פרשת הכ"ג. טענתי, על בסיס עדויות נסיבתיות, שסירת הכ"ג טובעה על ידי צוללת צרפתית שהשתתפה בתמרון של הצי הצרפתי מול טריפולי בלילה שבין ה-18 ל-19 במאי 1941, ואנשיה נספו מירי מקלעים של הצוללת ומפיצוץ שאירע בעקבותיו. הצגתי את השערתי בפוסט בבלוג שלי משנת 2022 והוספתי פסקה בערך "כ"ג יורדי הסירה" בויקיפדיה. המידע בויקיפדיה הוצג כ-"השערת דן יפה" מאחר שהמסקנה שלי מבוססת על עדות נסיבתית ולא על עדות ישירה.
בעת שחזרתי וקראתי את דו"ח משרד הביטחון על הפרשה, עליתי לאחרונה בצורה מקרית על פסקה המכילה פיסת מידע מפתיעה. הפסקה הבאה והערת השוליים מתחתיה נמצאות בפרק על נושא מערכת הקשר ששימשה את פעולת הכ"ג.
המסמך המוזכר בהערת השוליים (***) נקרא "מאמץ המלחמה הסודי של הישוב". שני עמודים מהמסמך הזה נמצאים בחלק הנספחים של דו"ח משרד הביטחון.
בבדיקה שביצעתי התברר שמסמך גדעון רופר היה בתוך תיק בארכיון הציוני שמספרו 8245809. הארכיון שינה את שיטת המיון וככל הנראה התיק פורק ותכולתו פוזרה לתיקים שונים. על פי בדיקה שלי בעזרת אנשי הארכיון הציוני המסמך עצמו לא נמצא עכשיו בארכיון.
אין שום סימוכין על סמך איזה מידע התבססה הפסקה הקצרה הזאת, אבל הניסוח שלה לא מותיר ספק שהיא התבססה על מידע מוצק. יש אפשרות שמידע זה נשאב מאנשי הצי הצרפתי של משטר וישי לאחר כניעת גנרל Dentz ב-12.7.1941 ונשארו בלבנון. על סמך ערך בויקיפדיה עברו 8912 אנשי צי צרפתי של משטר וישי לצד של צרפת החופשית לאחר הכניעה ויש אפשרות שמישהו מהם מסר מידע מוצק על נסיבות טיבוע "ארי הים".
הפסקה כוללת מידע שגוי כאילו פעולת הכ"ג הייתה תחת פיקוד קצין בריטי. מידע זה נמסר גם למשפחות הכ"ג במכתב של משה שרתוק אליהן ב- 26.11.1942 והוא תוקן רק ב- 17.5.1946 במאמרים בעיתונות בהם התבשר הציבור לראשונה על הפעולה. התייחסות נרחבת לשאלת הפיקוד על פעולת הכ"ג נמצאת בפרק "מי היה מפקד הפעולה?" בעמודים 164–169 בספרו של מרדכי נאור "הכ"ג – שליחות עלומה" ובה גם מובהר שצבי ספקטור היה מפקד הפעולה ואנתוני פאלמר הוצב כמשקיף מטעם ה SOE.
העובדה שידיעה על טיבוע סירת הכ"ג על ידי כלי שיט צרפתי הייתה ברשותו של מעגל יודעי סוד כבר בשנת 1945 נותנת משמעות עמוקה יותר לקשר ההסתרה שאני טוען שהתקיים וכתבתי עליו בפוסט בשנת 2021. לא רק שהנהגת הישוב הסתירה מהמשפחות ומהציבור את פרטי פעולת הכ"ג אלא היא גם הסתירה את ההסבר להיעלמם. סביר להניח שהמידע הזה הגיע למעגל נרחב של שותפי סוד. זה מעלה תמיהות לגבי מהימנות החקירות שבוצעו והמאמרים שפורסמו בנושא פרשת הכ"ג במשך עשרות שנים.
השלכות הסתרת פרטי פעולת הכ"ג מהמשפחות והציבור
להחלטת הנהגת הישוב על צמצום המידע על פעולת הכ"ג הייתה השפעה ארוכת שנים. הפעולה נותרה בתודעת הציבור לא כפעולה צבאית נועזת שנכשלה מסיבה לא ידועה אלא כפרשה לוטה בערפל של העלמות אנשים שכל המאמצים לדעת את גורלם נכשלו.
למעשה אין בזיכרון הלאומי שום זכר לפעולת הכ"ג. למרות שהיא הייתה פעולת הקומנדו הימי הראשונה של הצבא שבדרך אין לה זכר בצה"ל בכלל ובחיל הים בפרט. כמו כן אין לה כמעט זכר במוזיאונים של מערכת הביטחון האמונים על שמירת המורשת הקרבית של צה"ל והמחתרות.
ההחלטה של הנהגת הישוב על הסתרת פרטי הפעולה הייתה אפקטיבית ביותר. ואכן עד שנת 2012 פעולת הכ"ג נשארה מוסתרת בעיקרה מהציבור וממשפחות הכ"ג והרוב המוחלט של המידע שהתפרסם בציבור הורכב מספקולציות ושמועות לא מבוססות.
ראוי לציין שבמשך כל השנים מאז יצאה פעולת הכ"ג לדרכה לא בוצע כמעט שום מחקר אקדמי על פרשת הכ"ג. דבר זה הוא תמוה ביותר. המקורות היו בארכיונים והיסטוריון ראוי לשמו היה יכול לגלות את מה שידוע היום כבר לפני הרבה שנים. יוצאת מן הכלל היא עבודת המסטר של ד"ר אלדד חרובי שנכתבה על מדיניות השיתוף עם הבריטים והוגשה לאוניברסיטת חיפה בשנת 1992 ובה כלול פרק אחד על פעולת הכ"ג. המידע בעבודה זאת מוגבל ביותר לעומת מה שידוע היום.
כמו כן ראוי לציין שמעולם לא התקיים דיון פתוח בפרשה שבו היה אפשר לדון בפרשה כולה בהשתתפות אנשים המכירים את הנושא, החל מהסיבות לביצוע הפעולה, עבור בהכנות לביצוע הפעולה, וכלה בפענוח תעלומת העלמות משתתפיה.
ככל הנראה תמיהות אלו ימשיכו ללוות את הפרשה אפופת הסודות הזאת.
לקריאה נוספת
ספרו של מרדכי נאור "הכ"ג – שליחות עלומה" שיצא לאור בינואר 2019 בהוצאת יהודה דקל.
פוסטים קודמים בבלוג שלי בשנים 2021 ו - 2022
הערך "כ"ג יורדי הסירה" בויקיפדיה
הרצאה שנתתי על הנושא בתחילת 2021
אין תגובות:
הערות חדשות אסורות.