גילויים חדשים בפרשת הכ"ג

לפני 80 שנה, ב-18 במאי 1941, יצאה מחיפה הספינה "ארי הים" עליה 23 חברי הגנה וקצין בריטי, לפעולת קומנדו ימי שלימים כונתה פעולת כ"ג יורדי הסירה. מטרת הפעולה הייתה חבלה בבית הזיקוק בטריפולי שבלבנון שהייתה אז תחת משטר וישי, והיא הייתה חלק מהשיתוף בין היישוב והבריטים במלחמת העולם השנייה. הפעולה נכשלה מסיבה לא ידועה ואנשיה נעלמו.

אני בנו של רב החובל כתריאל יפה שהיה קברניט הספינה. לרגל מלאת 80 שנה לפעולת הכ"ג אני מביא בפוסט זה גילויים חדשים על הפרשה. הגילויים אינם על תעלומת היעלמם של משתתפי הפעולה - ככל הנראה תעלומה זאת לא תיפתר לעולם. הגילויים שאביא מסבירים את העובדה שלציבור לא ידוע כמעט כלום על פעולת הכ"ג מאז קיומה ועד ימינו אלה.

אני טוען שהנהגת הישוב תכננה ומימשה קשר הסתרה של המידע האמיתי על פעולת הכ"ג. לקביעה זו יכול להגיע כל מי שיראה את ההרצאה שלי מדצמבר 2020 על נושא פרשת הכ"ג.

מה שהוביל אותי לקביעה הזאת הוא אוסף עובדות תמוהות שלא ניתן להסבירן אלא בכך שהיה קשר הסתרה,  או בשפה אחרת פעולת טיוח (cover up), של פעולת הכ"ג על ידי הנהגת הישוב:

1.      במשך שנה וחצי לאחר העלמות הכ"ג, משפחות הנעדרים לא קיבלו כל מידע על היעלמותם. רק בחודש נובמבר 1942 המשפחות קיבלו מכתב ממשה שרתוק (שרת), ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, ובו נמסרה ההודעה על היעלמות בניהן. במכתב מצוי משפט לא נכון עובדתית כאילו מפקד הפעולה היה "קצין בריטי מוסמך ומנוסה". מכתב זה היה הקשר היחיד, בכתב או בעל פה, בין הנהגת הישוב והמדינה ומשפחות הכ"ג עד שנת 2004.

2.      עצם קיום הפעולה הוסתר מהציבור בכל שנות מלחמת העולם השנייה. תיאור כללי ביותר של הפעולה במאמרים בעיתונות ניתן לראשונה במאי 1946.

3.      העובדה שהמפקד המיועד מונדק פסטרנק לא יצא לפעולה כיוון שפקפק בסיכויי הצלחתה, ויומיים לפני הפעולה מונה לתפקיד צבי ספקטור, הוסתרה מהמשפחות והתגלתה להן רק בשנת 2012.

4.      הנתונים הטכניים של הסירה "ארי הים" ותמונה הנותנת מושג אמיתי על מימדיה הוסתרו מהמשפחות והתגלו להן רק בשנת 2014. "ארי הים" הייתה סירת משמר בריטית שיועדה לשישה אנשי צוות, אך בפועל הועלו עליה 24 אנשים כולל ציודם, כלי נשקם, חומרי נפץ ושלש סירות נחיתה, כלומר הסירה לא התאימה כלל לתפקידה.

 

המסקנה המתבקשת מעובדות אלו היא שהנהגת הישוב לא הייתה מעוניינת שפרטי הפעולה יהיו ידועים לציבור, ולכן העלימה את הפרטים הלא נוחים לה ויצרה סיפור אלטרנטיבי שבו כל העניין מתרכז במסתורין של העלמות האנשים והמאמצים לאתרם.

היו שתי השלכות ארוכות טווח לקשר ההסתרה של פעולת הכ"ג. השלכה ראשונה היא הפגיעה האנושה במשפחות הכ"ג (הורים, אחים ואחיות, בנות זוג וצאצאים רק במעגל הקרבה הראשון) אשר פרט למכתבו של משה שרתוק  לא זכו לכל התייחסות מהנהגת הישוב (ובהמשך מהנהגת המדינה) ולמעשה הופקרו לגורלן. פגיעה זאת אינה ניתנת לתיקון.

השלכה שניה היא שפעולת הכ"ג לא נכנסה לזיכרון הלאומי של עם ישראל. במשך הרבה שנים הפעולה הייתה זכורה כפרשה עלומה של חבלה בבית הזיקוק בטריפולי, ללא כל פרטים, והפעילות התקשורתית  סביבה התרכזה בחיפוש אחר אנשיה אשר נעלמו. כיום, בציבור הרחב, כולל הציבור המשכיל והמתעניין, אין לפעולה שום זכר.

למעשה פעולת הכ"ג הייתה הפעולה המשמעותית הראשונה של ארגון ההגנה. היא הייתה פעולת קומנדו ימי נועזת (גם אם נכשלה) והייתה צריכה להימצא במורשת הקרב של חיל הים ושייטת 13. כיום אין בצה"ל שום זכר לפעולת הכ"ג. כמו כן הפעולה אינה חלק מהמורשת הלאומית שאגף משפחות, הנצחה ומורשת מופקד על טיפוחה באמצעות המוזיאונים של מערכת הביטחון. למעשה רק במוזיאון הפלמ"ח יש התייחסות לפעולת הכ"ג, וגם היא מינימלית.

הגילוי החדש השני שאני רוצה לחשוף פה הוא שקשר ההסתרה של 70 השנים הראשונות לאחר הפעולה הפך לאחריהן להיות קשר השתקה. להלן ההסבר לקביעה זו.

בשנת 2012 קיבלו משפחות הכ"ג לאחר עיכוב ממושך את תקציר דו"ח משרד הביטחון על פרשת הכ"ג שהתבסס על מחקר שנעשה במערכת הביטחון בשנים 2000-2007. התקציר כלל פרטים רבים על פעולת הכ"ג שלא היו ידועים למשפחות עד פרסומו. התפוצה של מסמך זה הוגבלה למשפחות הכ"ג ולא נעשתה הפצה שלו לציבור הרחב על ידי מערכת הביטחון. התקציר ניתן לגישה ברשת דרך אתר הפלי"ם ולא דרך אתר ממשלתי. חוסר ההפצה של התקציר לציבור על ידי המדינה היה רק שלב אחד במניעת מידע מהציבור.

בנוסף, כותבי תקציר דו"ח משרד הביטחון ביצעו ניסיון לשינוי השם ההיסטורי של הפרשה, והסבו על דעת עצמם את שם הפרשה לפרשת הכ"ד. ניסיון תמוה זה שגוי גם מבחינה עקרונית (לא משנים שמות היסטוריים) וגם כי השם ההיסטורי הוא השם הנכון על פי נסיבות היווצרו.

בינואר 2019 יצא לאור ספרו של ד"ר מרדכי נאור "הכ"ג – שליחות עלומה" בהוצאת ספריית יהודה דקל. הספר מתאר את הרקע לפעולת הכ"ג, הסיבות לקיומה, הפעולה עצמה והיסטוריה של 78 שנות פעילות בעקבות הפעולה, כולל החקירות למיניהן, הנצחה בצורות שונות והמקום של הפעולה בעיתונות ובספרות. הספר כתוב בצורה מעולה ומתאר פרשה סבוכה ביותר בצורה מרתקת.

עם צאתו של ספר זה לאור הפך קשר ההסתרה להיות קשר השתקה. זהו הספר הראשון שנכתב על פרשת הכ"ג ולכן היה מצופה שהוא יתקבל בברכה ובסקרנות בקרב קהילת שוחרי ההיסטוריה של תולדות הישוב, אפילו אם היה בינוני ברמתו. בפועל הוא התקבל בהתעלמות גמורה, לא נכתבה עליו בעיתונות אפילו ביקורת ספרותית אחת אם לא נביא בחשבון מאמר זה, שכל מה שהיה לחמשת מחבריו להגיד הוא ששם הספר לא מוצא חן בעיניהם.

יש לי הרגשה ברורה שקבלת הפנים הצוננת לספר "הכ"ג – שליחות עלומה" היא תוצאה של קשר השתקה של הממסד המבקש למנוע מהציבור הרחב מידע אמיתי על פרשת הכ"ג. והשאלה היא מדוע אחרי זמן כה רב עדיין מטייחים את הפרשה? האם לא הגיע הזמן שהאמת תצא לאור?

אני מקווה שהפצתו ברבים של פוסט זה תתרום להעלאת נושא פעולת הכ"ג לסדר היום הציבורי לקראת ה-18 במאי הקרוב, לאחר 80 שנה בהן הוא שקע בתהום הנשייה.